מילים של המשפחה ליום השנה של נעה 28.2.13

28.2.13 מאמא

 

נעהל'ה  שלי

 

אני לא יודעת מה אומרים לילדה שכבר שנה נמצאת בשמים.

אני לא יודעת איך להתחבר לכאב מאיזה כיוון לתפוס אותו,

ואולי זה לא בדיוק נכון להגיד כאב,

אולי זו השלמה, אולי זו תודה, האמת זו הוקרת תודה ענקית!!!!

 

אבל לפני שאודה לך,

אני רוצה לגעת בכאב.

להעיז להסתכל עליו בעיניים,

להעיז לגעת בו, למצוא מה יש שם, וזה כואב...

 

ילדה שלי שלנו,

יפה שלי,

אמיצה,

בעלת חוש הומור שסוחף את כולנו,

עיניים נבונות,

עיניים מחייכות,

עיניים מכילות,

עיניים טובות.

גדולות נפש מדהימה,

הצלחת לעבור ולהתגבר על תחלואי הגוף שלך תמיד ברוח טובה! אני לא זוכרת שהתלוננת למרות הקשים האין סופיים איתם הגעת לעולם.

 

היית עבורנו השראה לניצחון הרוח על הגוף.

 

היית ואת עדיין השראה לטוב לב, לקבלה, לאהבה אין סופית, לאהבה של מי שיש ושל מה שיש.

כשאני חושבת על מה היית יכולה לעשות לולא הגוף אליו נולדת – ים של דמעות מציף אותי ועצבות מאד גדולה מקיפה אותי.

כשאני חושבת על מה שעשית עם הגוף אליו נולדת – ליבי מתרחב בהערצה, בהוקרת תודה, בהתפעלות בתחושה שתמיד היית גדולה מהחיים ואת עדיין גדולה מהחיים.

 

אני רוצה להודות לך על בואך לעולם,

על שהפכת אותנו להורים מאושרים בך,

על שהיית אחות כל כך אהובה לאחייך הממשיכים בדרך של אהבה, קבלה, ועזרה.

על שלימדת אותנו לחשוב מחוץ לקופסא,

לחפש עבורך פתרונות מעבר ליום יום,

וכך כולנו הגענו בדרך זו או אחרת לעזרה לזולת, לתובנות של מהות החיים.

 

נעה שלנו,

את מצד אחד למעלה בשמים, ומצד שני את כל רגע ורגע עמוק בליבנו. בכל יום הולדת שלך תמיד איחלתי לך בריאות טובה, אמרתי לך שכשאת בריאה אז אנו רגועים ובריאים בנפשנו.

עברה שנה, שנה בה לא היינו צריכים להתמודד עם בעיות הבריאות שלך. יש בזה משהו מנחם בכך שאני יודעת שאת לא סובלת, הייתה בשנה הזו המון שקט ושלווה, אך יש גם געגוע אותו אי אפשר לבטא במילים.

אז נפש יפה ואהובה שלנו. אנו כאן לחבק אותך בליבנו ולאחל לך שתמשיכי במסעך אי שם בשמים, מקווים שהאהבה הרבה שאנו רוכשים לך כאן על פני הארץ יסייעו לך להגדיל את כנפי המלאכים שלך ולפתח את נשמתך המיוחדת בעולם של מעלה.

אמא

 

28.2.2013 מאבא

 

נעהל'ה יקרה!

 

יום אביב נעים, השמש נוטה מערבה לקראת שקיעה, אין עננים בשמים והם מבריקים בניקיונם. רק לפני שנה הכל סער וגעש סביבך,

גשמים חזקים עם רוח חזקה, טמפרטורות נמוכות ומאות אנשים מגינים על עצמם מפני איתני הטבע מוליכים אותך בדממה לדרכך האחרונה.

 

בינתיים למדתי אצל אמא שהקבר והמוות אינם סוף הדרך, והנשמה שלך ממשיכה לרחף באי שם, ולעטוף אותנו מכל כיוון.

אספר לך מה קרה איתנו בשנה האחרונה וזה רק על קצה המזלג.

אחותך הצעירה רות מסיימת בשעה טובה בעוד 3 ימים שירות צבאי שעסק רובו ככולו בתמיכה ואהבה ללא גבולות בנוער שלא שפר עליו גורלו. עילם הדריך ומדריך טיולים בארץ ובעולם ומעביר לבוגרים ולצעירים את אהבת הטבע ההיסטוריה ואת הסיפור שאחורי המקום.

 

אמא העבירה הילוך "תרתי משמע" ועוברת כל יום ממקום למקום ומלמדת אנשים לא להתייחס לעצמם יותר מידי ברצינות ומקנה להם כלי פנטסטי לטפל בעצמם, במשפחתם ובאנשים הזקוקים לכך.

ואני אבא, סוגר השנה 60 שנה, עובר מהפך בפני עצמו, לומד ומטפל באנשים ונהנה מכך ללא גבול. נדמה לי שלא קשה למצוא את המחבר בייננו, את המכנה המשותף של עשייתנו. למדנו ממך שיעור גדול של עזרה לזולת, למתקשה בחייו ובגופו ולדעת שכדי לאפשר לנשמתנו להיות במקום טוב כאשר יגיע תורנו לא יזיק אם נעזור, נתרום לאחר ובעיקר נבין את האחר ולא נשפוט אותו בעומדו בקשיים.

 

כולנו עסוקים כל יום בעשייה היומיומית ושוכחים לעיתים את היופי שהיה בלחיות במחיצתך ואת הסיפוק שהיה לגדל אותך.

נכון שסיפור חייך נגדע מוקדם מידי בגיל 30 אך חייך ומאבקך הקשה בנכות ובחולי הבלתי פסקים מוכיחים שנפש האדם חזקה והיא הקובעת העיקרית בחוזקנו כאנשים.

 

נמשיך ונזכור את היופי שבך, את העקשנות שלך לא לוותר על החיים, את הקשרים האנושיים המיוחדים שהיו לך עם כל אדם שפגשת, ורוצה לאמר לך תודה ענקית על מה שהענקת לנו כמשפחה ולי כאבא,

באהבה גדולה אבא

 

28.2.2013 מעילם

 

נעה

 

לקרוא בשמך מעלה בי רעד, רעד אהבה, שמחה עם דמעה של עצב רכה.

זכרונך עולה בי מידי פעם,

את בין חלום רחוק לזכרון עמום של משהו טוב, טהור.

 

את מזכירה לי כמה זה פשוט לחיות, רק להיות ולא יותר ולא פחות.

 

לפעמים כשאני מחפש משמעויות, האם כך או אחרת, איך נכון ומה מתאים לי, מה אעשה, איך אמצא פסוק? וכשאני מבקר אותך בראשי, בזכרון אני מגיע למקום שבו הזמן עומד איתן, מקום בלי התלבטויות. במקום הזה אני יושב לצידך, אני איתך, הכל שקט, הכל רגוע, לא צריך להתאמץ, אפשר לנוח, מנוחה ברגע, אהבה בשפע.

מקום בו לא צריך למצוא נושא לשיחה, אין תוכניות, איני צריך להיות שום דבר מיוחד, אני איתך ואת מקבלת אותי פשוט כך.

 

נושקה,

 

את בשבילי תחושה, שמך מבטא עבורי שלווה. אני יכול לנוח בך אוהב אותך.

אבקש ממך שתציפי אותי במי שאת לכל חיי. כי כך אוכל לאהוב, לחגוג את החיים בלי מרוץ ובלי לבטים כך כמו שאת אני איתך, שלך

 

ולכם משפחה יקרה, שנה עברה ממש מהר, כשאני מסתכל עליכם, עלינו אז כן קצת השתתנו. אבא מתפתח ומעפעף בלי הרף, ולי שניכם נראים יותר מחוברים יותר זורמים.

 

אני מעריך אתכם על הבחירה שלכם לא לשקוע, אלא להמשיך לצמוח גם כשיש מקום של כאב בכל אחד.

אנחנו הילדים אוהבים אתכם וטוב לנו אתכם וכיף להיפגש.

 

קצר פה כל כך האביב  שיר שרות הקריאה ודיברה על הקשר שלה עם נעה אחותה


יהודה פוליקר 
מילים: דוד גרוסמן
לחן: יהודה פוליקר

יש רגע קצר בין אדר לניסן 
שהטבע צוהל בכל פה 
הוא שופע חיים 
שיכור ומבושם - 
איך שיופי יכול לרפא! 

נסער ומשולהב ומתיז 
ניצוצות - 
אך עוד רגע ייבּול ויצהיב 
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת - 
קצר פה כל כך האביב. 

קצר וחטוף ושובר את הלב 
לחשוב שהוא תכף ידעך 
מבטו רק נפקח 
אך התחיל ללבלב - 
רק ניתן לי ותכף נלקח. 

אביב עול-ימים וסוער 
וסופו - 
כבר כתוב בעלי ניצניו, 
אבל הוא מסתחרר 
כפרפר במעופו, 
וכמוהו-נצחי בעיניו. 

קצר וחטוף ושובר את הלב 
לחשוב שהוא תכף ידעך 
מבטו רק נפקח 
אך התחיל ללבלב - 
רק ניתן לי ותכף נלקח. 

ואת ואני היודעים 
ונורא הדבר שרק היא לא - 
עד כמה קצרים החיים, 
החיים הקצרים שניתנו לה. 

נדיב ונסער ומכאיב 
קצר פה כל כך 
האביב.

 

שיר שכולנו שרנו בסיום הטקס

 

 

את תלכי בשדה


מילים: לאה גולדברג

האמנם האמנם 
עוד יבואו ימים 
בסליחה ובחסד 
ותלכי בשדה 
ותלכי בו כהלך התם 

ומחשוף ומחשוף 
כף רגלך ילטף 
בעלי האספסת 
או שלפי שיבולים 
ידקרוך ותמתק דקירתם 

או מטר ישיגך 
בעדת טיפותיו הדופקת 
על כתפייך חזך צווארך 
וראשך רענן 
ותלכי בשדה הרטוב 
וירחב בך השקט 
כאור בשולי הענן 

ונשמת ונשמת 
את ריחו של התלם 
נשום ורגוע 
וראית את השמש 
בראי השלולית הזהוב 

ופשוטים ופשוטים 
הדברים וחיים 
ומותר בם לנגוע 
ומותר לאהוב 
ומותר ומותר לאהוב 

את תלכי בשדה לבדך 
לא נצרבת בלהט 
השרפות בדרכים שסמרו 
מאימה ומדם 
וביושר לבב שוב 
תהיי ענווה ונכנעת 
כאחד הדשאים כאחד האדם 

את תלכי בשדה לבדך...