נוגה גזית

 הבית שלי והבית שבי

 

זוהי הזמנה לצלול אל הבית הפרטי שלי ואל הבית הפרטי שבי,

ולגלות אילו מחשבות מתעוררות בביתי,

העומדות ביני לבין השמחה והקלילות, הרכות והשותפות.

 

האם מחשבות כגון?

אני רוצה שהוא / היא ידברו אלי אחרת,

אני רוצה שהוא / היא יקשיבו לי,

אני רוצה שהוא / היא יקחו חלק פעיל יותר בהתנהלות הבית,

אני רוצה שהוא / יראה אותי יותר,

אני רוצה שהוא / היא יקח אחריות על מה שקורה בבית.

 

נוגה גזית

מקימה של "גשר לנוגה" מורה ומטפלת בביואורגונומי וב"לאהוב את מה שיש"

על דרכי אל ביירון קייטי ואל שיטתה מעצימת החיים, ניתן לקרוא בהמשך:

 

לאהוב את מה שיש - סיפור של אהבה  

את תחילת דרכי בשיטת ה"עבודה" אני חבה לארנינה קשתן, כשסדנה אחת בת 5 שעות הצליחה לעשות שינוי גדול בחיי: הנושא עליו עבדתי היה התלונה כלפי בתי הבכורה נעה (נכה, משותקת מוחין, עם מידה מסויימת של פיגור), אשר חוזרת כל הזמן על אותם המשפטים. לאחר תהליך החקירה וההיפוך (לב לבה של שיטת "העבודה"), הבנתי שבעצם המחשבות שלי הן שחוזרות כל הזמן על אותם המשפטים, וכשאני פוגשת את נעה, בראשי כבר מתרוצצות השאלות והמשפטים שהיא תשאל אותי. איך שהיא פותחת את הפה אני כבר עייפה... המחשבות כבר אמרו לי את מה שהיא הולכת להגיד. אחרי רגע אחד של "הארה" ותובנה, כל היחס שלי כלפיהשתנה! כיום אני יכולה להגיע אליה בשמחה רבה, לראות את האור את השמחה את השלווה שבעיניה ולראות עד כמה היא שמחה ומאושרת להגיד משפטים אלה!