אורנה רוני

אור ריפוי ונשמה

מורה במרכז לביואורגונומי

גורל משותף הפגיש אותי עם נוגה גזית, לפני שנים; מי שהביאה את נוגה אל רפי רוזן ואל הביואורגונומי היתה זו שהביאה אותי אל סף דלתה של משפחת גזית - בִּתה נעה.

אני פגועת שיתוק-מוחי, נשואה ואם לשני ילדים, חברת קיבוץ מסדה שבעמק-הירדן.

פגשתי בנוגה שוב כאשר, מתוך כתבה עיתונאית על הביואורגונומי, עפעף אלי חיוכה והזמין אותי "בואי!"... אז באתי. התחלתי לפני שלוש שנים ומאז אני ממשיכה בהתמדה ללמוד, להעצים את יכולותי ולעסוק בריפוי.

במשך שנים רבות טיפלו בי רופאים, פיזיותרפיסטים, מטפלים ומרפאים שונים. היום אני היא זו שמטפלת באחרים. מלבד הביואורגונומי, אני משלבת בריפוי האנרגטי-הוליסטי שלי עוד כמה דרכים: "לאהוב את מה שיש", "דרכי התנ"ך", קלפים, רייקי ו"מִלים של הגוף והנפש", שיטה שפיתחתי בעצמי, המבוססת על תדרים של מִלים ואותיות. כמו-כן, אני משתמשת הרבה בכלים אנרגטיים אותם אני מפתחת.

אחת מעבודותי הנוספות, הגהת טקסטים ועריכה לשונית, הצליבה את דרכי עם זו של נוגה בצומת נוספת: עבדתי יחד עִמה על הספר ההוליסטי שלה, ספר המאגד בין דפיו הליכי טיפול ביואורגונומיים עם שיטות ריפוי הוליסטיות נוספות.

החיים עם הנכות הפיזית נותנים לי זווית-ראייה שונה על ריפוי ועל התמודדותם של הבאים להתרפא על ידי עם המצבים בהם הם נמצאים. אני חושבת שהחיים עם הנכות מעשירים ומחזקים את יכולתי להגיש מרפא. אחת המתנות היקרות ביותר שהיא העניקה לי היא ההעצמה האישית שבהכרה, כי גוף מוגבל אינו בהכרח נפש ונשמה מוגבלות וכי הן יכולות לרחף אל מעבר לגוף ולנסוק לעולמות גבוהים וקסומים.